מוסיקאי מגלה שאשתו היפה בוגדת בו, דעתו משתבשת והוא רוצח אותה. הוא נתפס ונשפט למוות, אלא שאז, באורח מסתורי, הוא נעלם מתא הכלא ובמקומו מופיע צעיר מבוהל שאין לו מושג איך הגיע לשם.

"לב פראי" ו"טווין פיקס" בתחילת שנות התשעים, הקנו לדיוויד לינץ' מעמד של גאון קולנועי ואייקון תרבותי, אבל אחריהן באה סדרת כישלונות ועד 1977 לינץ' מצא עצמו שוב בשוליים. שלוש שנים מאוחר יותר, לינץ' עשה את הקאמבק שלו עם "מלהולנד דרייב", לינץ' לקח את שיטת העבודה שלו עד הקצה. "מלהולנד דרייב" זיכה את לינץ' בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן ומועמדות באותה קטגוריה בפרס האוסקר ונבחר ע"י מאות מבקרים ברחבי העולם לסרט הטוב של המאה ה-21. ההצלחה של "מלהולנד דרייב" השפיעה על כל סרטיו של לינץ', אך מי שהרוויח מכך יותר מכל הסרטים היה "כביש אבוד". "כביש אבוד" ו"מלהולנד דרייב"- סרטיו החידתיים ביותר של לינץ' שמתרחשים בטריטוריה שהיא מנטלית יותר מאשר קונקרטית והמסע בהם נערך בנבכי תודעה שאיננו בהכרח יודעים מה היא. זהו המקום שבו הקולנוע של לינץ' הולך ונהיה מופשט יותר, מתסכל אפילו, משום שהוא מתנגד לכל אופציה פרשנית. לעיתים אף נדמה שהניסיון לפרש את סרטיו, במיוחד אלה, עומד בסתירה למהותם. "כביש אבוד" נהפך ישירות לקלאסיקה ולאחד מסרטי המעקב המפורסמים והמוכרים ביותר.