נשמע כמו התחלה של בדיחה משנות השמונים – שלושה בחורים, ערבי, יהודי ושחור  מסתובבים במהלך יום שלם ואינטנסיבי בפרברי פריז, באזורים הקשים. השיכונים שסביבם סוגרים עליהם, ממש כמו בית כלא, הם לא מרגישים אהובים ולא יודעים איך לצאת מהמקום הזה שאליו נולדו ובו כנראה גם ימותו. אין להם עבודה ולא נראה שמישהו מחכה להם איפשהו, הם אזרחים סוג ב' בשכונה סוג ז'.
למרבה הציניות, בכל מקום מתנוססים פוסטרים שמכריזים "העתיד שלך", פוסטרים שעיוורים למצבם הקיומי. המשטרה מרחרחת ונטפלת אליהם, רואה בהם מזיקים שצריך להדביר. הפגנות פורצות, מכוניות נשרפות ובקבוקי תבערה מתפוצצים. ומעל הכל – אחד מחבריהם הקרובים מאושפז במצב קשה בבית חולים אחרי שנורה על ידי שוטר. הם לא יודעים מה לעשות עם הרגש הזה שאוכל אותם מבפנים, הם עומדים להתפוצץ. עד שוינס, היהודי, חושף אקדח שגנב מאחד השוטרים בהפגנה . זכה בפרס הבימוי בפסטיבל קאן 1995 ובפרס הסזאר עבור הסרט הצרפתי הטוב ביותר.

(צרפתית, תרגום לעברית ,97 דק')